שיר השירים ח:ח מחשבת ישראל: גבורות השם

אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃

גבורות השם

כי עיקר הדברים אשר האדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה הם שלשה; גמילות חסדים, וכיבוד אב, והבאת שלום, השנוים במשנה במסכת פאה (שם), וגם השנוים בברייתא (שבת קכז.), כולם היו באברהם; כיבוד אב ואם, כמו שאמרנו למעלה (פ"ה) שלא היה רוצה לצאת עד שהקב"ה פטרו. וגמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם, כמו שידוע, ואמר הכתוב (בראשית יח, יט) "למען יצוה את בניו ואת ביתו לעשות צדקה". והבאת שלום שבין אדם לחבירו, שהרי היה (בראשית יז, ה) "אב המון גוים", מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים. ועוד אמרו ז"ל (ב"ר מב, ה) "עמק שוה הוא עמק המלך" (בראשית יד, יז), עמק שהושוו כל העולם והמליכו את אברהם למלך, והמלך מעמיד השלום. וכך דרשו (ב"ר לט, ג) "אחות לנו קטנה" (שיה"ש ח, ח), זה אברהם שאיחה את כל העולם. בר קפרא אומר, כזה שהוא מאחה את הקרע, עד כאן. הרי כי אברהם איחה וחיבר את כל העולם, כמו שמאחה הקרע. וכן תלמוד תורה, דכתיב (בראשית כו, ה) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'". ושני אלפים תורה התחילו מן אברהם, כדאיתא בפרק קמא דע"ז (ט.).
שאל רבBookmarkShareCopy

גבורות השם

ובמדרש בפרשת לך לך (ב"ר לט, ג), "אחות לנו קטנה" (שיה"ש ח, ח), רבי ברכיה אומר, זה אברהם שאחה את כל העולם. בר קפרא אומר, כזה שהוא מאחה את הקרע. "קטנה", שעד שהיה קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים. "ושדים אין לה" (שם), לא הניקוהו לא מצות ולא מעשים טובים. "מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה" (שם), [ביום שגזר עליו] נמרוד שירד בכבשן האש. "אם חומה היא" (שם פסוק ט), שמעמיד דברים כחומה, "נבנה עליה טירת כסף" (שם). "ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שם), ואם אינו מתקיים אלא לשעה, אף אני איני מתקיים עליו אלא לשעה, עד כאן.
שאל רבBookmarkShareCopy

גבורות השם

ותבין גם כן למה אלו שלשה מיוחדים להתנשאות על החמור. וזה כי יש שלשה כחות באדם הפרטי המתנשאים על האדם הפרטי, והם נבדלים מן הגוף, לא יתערבו עם הגוף כלל. ואלו השלש כחות יש להם מקומות מחולקים במוח; האחד הוא בהתחלת המוח, והשני באמצע, והשלישי באחרית המוח. והראב"ע בפרשת כי תשא (שמות לא, ג) פירש שאלו שלשה כוחות נקראו חכמה ובינה ודעת. ולפי זה יהיה חכמה מתיחס לאברהם, מה שהיה אברהם משיג מדעתו ומחכמתו, כמו שדרשו רז"ל (ב"ר לט, ג) "אחות לנו קטנה ושדים אין לה" (שיה"ש ח, ח), שלא הניקהו תורה ומצות. ואמרו (ב"ר סא, א) שהיו שתי כליותיו נעשים לו כשני רבנים, והיו מלמדים לו תורה ומצות. בינה למלך המשיח, שנאמר עליו (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה'". והדעת למשה, וזה ידוע ממה שאמר הכתוב (שמות ו, ג) "ושמי ה' לא נודעתי להם", כי משה היה לו ידיעה בשם המיוחד, וזה ידוע. וכל אלו דברים ידוע למבינים, כי לכל אחד ואחד שייך דבר מיוחד, ולפיכך היו רוכבים על החמור.
שאל רבBookmarkShareCopy